ימי בין המצרים

ההיסטוריה מוכיחה שבין המצרים (י"ז בתמוז עד תשעה באב) עלולה להיות תקופה קשה. חודש אדר, לעומת זאת נחשב לתקופה טובה. "עתים לטובה עתים לרעה", אמרו על כך חז"ל, שחקרו את החוקיות שבה מתנהל עולמנו. השאלה הגדולה היא האם מעבר לזהירות בתקופות רעות, אפשר גם לחדור לתוך מערכת ההפעלה של העולם שלנו ולמנוע מכות צפויות?

התשובה היא כן. לשם כך צריך להבין את טיבה של מערכת ההפעלה המדוברת. חכמת הקבלה מלמדת כי לכל פרט שקיים בעולמנו יש שורש, כוח שמפעיל את אותו הפרט מרמה גבוהה יותר במציאות. הרמה הגבוהה יותר שבה מצויים השורשים לכל המתרחש בעולמנו נקראת העולם העליון. בעולם העליון יש שורש לכל פרט שבדומם, בצומח, בחי ובחברה האנושית. יש שורש לכל עם ועם, ושורש מיוחד לעם ישראל.

מקובלים מגלים את המערכת הזו לאחר שהם מפתחים בקרבם חוש חדש. בשונה מחמשת החושים הטבעיים שלנו העובדים בספיגה פנימה, החוש המדובר מופנה החוצה, לכיוון של השפעה טובה, נתינה ואהבה. בחוש ההשפעה, אם נקרא לו כך לשם קיצור, מורגשת מערכת הניהול העליונה, מורגש העולם העליון.

בעולם העליון יש כל מיני תופעות, ביניהן התופעה שנקראת זמן רוחני. הזמן העליון הזה משפיע על היקום שלנו, מזיז את הכוכבים והפלנטות, את כל מה שיש על פני כדור הארץ. הזמן העליון מגדיר את התקופות הטובות והרעות שיהיו לכל פרט ולכל משפחה, לעם ישראל ולאנושות כולה. לכאורה אין מה לעשות, כזה הוא הגורל מצד מערכת ההפעלה.

אבל כשלומדים את המערכת הזו יותר לעומק מתחילים לגלות שאפשר להשפיע עליה מצדנו, ולשנות את עניין הזמן. להמתיק את הדברים הרעים, ואפילו להפוך אותם לטובה.כלומר, למרות העובדה שאנו מנוהלים על ידי המערכת העליונה, בתנאים מסוימים בני אדם יכולים לגלות את קוד הכניסה למערכת. ואז נפתחת להם האפשרות לתכנת את המערכת בצורה חדשה, באופן שפקודות טובות יבואו ממנה לעולמנו.

המערכת מוכנה לקבל מאתנו תיקונים כלשהם להשפעתה עלינו, אבל אם איננו מתערבים בה היא משפיעה עלינו בחוקיות שנקראת "עתים לטובה עתים לרעה". לאמתו של דבר, המערכת היא מורכבת מאוד וקשה לתאר את אינספור החשבונות שנערכים בה. לכן יש שנים שבהן כלום לא קורה בתקופת בין המצרים, ויש שנים שמידת הדין פועלת בצורה קשה מאוד.

כדי להבטיח את שלומנו, כדאי מאוד להכיר את מערכת ההפעלה העליונה וללמוד איךלהבטיח שלעולמנו ירדו רק פקודות טובות. ואז, דווקא הזמן שמוגדר כזמן הרע ביותר בשנה יהפוך לזמן הטוב ביותר. רק כך אפשר לספק הגנה אמתית לעצמנו ולילדינו מפני הצרות שעלולות לבוא.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך נוכל לתכנת את המחשב העליון לטובתנו, כך שכל העתים לרעה ייהפכו לטובה. התנאי לחדירה אל אותו מחשב עליון הוא התעלות מעל הטבע שלנו, כי המחשב הזה נמצא במדרגה גבוהה מאתנו. התעלות מעל הטבע שלנו פירושה התעלות מהאגו שלנו, מהיצר הרע שמפריד בינינו, לכיוון של חיבור טוב לכולם. נתינה במקום קבלה עצמית, התקרבות במקום דחייה, אהבה במקום שנאה.

מטרת הלימוד היא לאפשר לאדם לממש את הכלל הגדול של ואהבת לרעך כמוך. וכשהאדם לא סתם ידבר מילים יפות, אלא באמת ירכוש את התכונה הנעלה הזו של אהבת הזולת, הוא יזכה להיכנס לאותה מערכת, לאותה תוכנת ניהול עליונה. עם כוח האהבה שיהיה בידו, יהיה האדם מסוגל אז לעשות תיקונים טובים במערכת, בתוכנה, ולגרום לכך שירדו ממנה רק פקודות טובות. כך יהפוך העולם הזה להיות גן עדן.

שנזכה.

מן המקורות

"אין לך כל עשב מלמטה, שאין לה מזל ושוטר מלמעלה, שמכה אותה, ואומר לה: גדל!" (חז"ל).

"אין לך פרט של מציאות, או של מקרי המציאות, המצוי בעולם התחתון, שלא תמצא דוגמתו בעולם העליון הימנו, בצורה שווה כמו ב' טיפות של מים, ונקראים שורש וענף" (בעל הסולם - הרב יהודה אשלג).

"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. כל מה שעשה הקב"ה למטה, שׂם לכל זמן, וזמן קצוב. זמן שׂם לאור ולחושך" (ספר הזוהר).

"אם יזכו ישראל, וייקח ואת חוקה התפתחות הצריך לעבור על מדותיהם הרעות עד שיתהפכו לטובות-יביאו אותו תחת ממשל תעצמם. דהיינו, שישימו לבם ודעתם לתקן בעצמם את כל המדות הרעות שבהם, ולהפוך אותם למדות טובות, אז: "אחישנה", כלומר, שנמצאים משוחררים לגמרי מכבלי הזמן" (בעל הסולם).

"אשר ברא אלקים לעשות", שענין ברא הוא מה שאנו מתייחסים להבורא, שהוא הרצון להטיב לנבראיו, ומבחינת ברא נמשך לנו ענין הפירוד ושנוי צורה. אבל על ידי לעשות, היינו עם עבודה שלנו, מה שאנו עובדים, בכדי להגיע למדרגת על מנת להשפיע, אנו שוב מתקרבים להבורא בבחינת השתוות הצורה.וזה ענין שותפות, שיש להנבראים עם הבורא, כמו שכתוב בזהר (הקדמת הזהר אות ס"ז) וזה לשונו "ולאמר לציון עמי אתה. אל תקרא עַמי, אלא עִמי אתה שפירושו, להיות שותף עמי". היינו כנ"ל, שהבורא נותן את הרצון לקבל, שהוא החסרון שברא, הנקרא "חושך", כמו שכתוב "ובורא חושך", שזה בא מכח רצונו להטיב. והנבראים צריכים לתת את המסך, שע"י זה יוצאת לנו בחינת השתוות הצורה, שרק אז יש לנו כלים המוכשרים לקבל את השפע, הבא מבחינת להטיב לנבראיו. נמצא, אשר ברא - בא מלמעלה, לעשות -בא מהתחתונים" (הרב"ש- הרב ברוך שלום אשלג).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 595 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".

לחצו כדי לדעת עוד על י"ז בתמוז לפי חכמת הקבלה

‍

‍