בחירות מועד ב'

ניצה מזוז

בכיתת הקמפוס הצדדית, בבניין ללא שם, מתקיים מועד ב' לבחירות הקרובות – אבל למי אכפת?

כל מי שלמד בתיכון, באוניברסיטה או במכללה מכיר את החוויה המדכדכת של בחינה במועד ב'. זו בחינה שעושה אותה מי שנכשל במועד א', או מי שמסיבה כלשהי לא נבחן. לרוב הנבחנים אין עניין בבחינה זו, משתתפים בה מעטים והיא נערכת בדרך כלל בחדרים צדדיים.

התחושה הכללית שרווחת בימים אלה היא ש"בחירות מועד ב'" שבאו עלינו בהפתעה גמורה הן בדיוק כאלה. מיותרות, בזבזניות ותקועות לאזרח הישראלי כמו עצם בגרון.

מלחמות שקד-ברק-גנץ-לפיד-פרץ-אשכנזי-נתניהו ושאר כוכבי הזירה, קרובות אלינו כמו סרט תיעודי על הרגלי הרבייה של הפילים בפפואה גינאה החדשה. רמת העניין בהתאם. וזה לא רק החום המטמטם של חודש אוגוסט שקופח ומייבש את המוח או תשעה באב שבפתח. נמאס לנו מהשיח הפוליטי הרדוד, מההשמצות האינסופיות, מהפופוליזם, מהספינים, השיסוי, השנאה, הלכלוך וחוסר התכלית.

כבר יותר מחצי שנה שאנחנו מתנדנדים כמו סירה שנסחפת אל שום מקום בלי שום מטרה. ואם נשאל את עצמנו, על מה בכלל מתקיימות הבחירות? מה הדיון המרכזי סביבו הן נערכות? נגלה שעל כלום. על שום דבר.

אין באמת הבדל מהותי בין האג'נדות של שלל המפלגות. אותם פוליטיקאים שלא הצליחו להיבחר במועד א', מקימים חיש קל עוד מפלגה, שמתאחדת עם מפלגה אחרת, שמתפרקת ממפלגה אחרת ומתאחדת עם נוספת. מי עוקב, זה המועד ב' שלהם.

ויש את המועד ב' שלנו. בבחינה הזו השאלה לא תהיה למי הצבענו, כי זה בכלל לא משנה במי נבחר: ימין, שמאל, מרכז, קיצוני יותר או פחות, איש צבא או עיתונאי לשעבר. העיקר שנדע לכבד, לוותר, לתת זכות קיום לכל דעה, חיובית או שלילית, אפילו כזאת הנתפסת מזיקה וקיצונית.

נכון, קשה לתאר את הקרעים כתמונה שלמה: ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים, יהודים ולא-יהודים, שונאים ואוהבים. אבל זאת ההזדמנות שלנו ועליה אנחנו נבחנים: לקחת כל מגזר, עדה או קבוצה, על כל הייחודיות הצבעונית שלה, ועם כל העושר הזה לגשת ליצור לנו אושר תרבותי ישראלי מקורי – תמונת קולאז' מרהיבה של חיבור. על היצירה הזאת אנחנו עומדים לקבל ציון.

אז למבחן הזה ב-17 בספטמבר כדאי שנתכונן היטב, כי מועד אחר לא בטוח שיהיה.

מאמרים נוספים

הצג עוד